הימנעות מול קבלת החלטה

זה קורה לכולנו… בעבודה ובבית, עם חברים ואולי גם עם איזה חלום נחשק. אנו נאלצים להתמודד עם מצבים שונים ואנחנו מרגישים שהיה לנו הרבה יותר קל אם פשוט היינו נותנים להם לחלוף, בלי להתעסק איתם.

וזה קורה ככה בדיוק גם בסדנאות, כשמשתתפים אומרים שהם לא מוכנים לרדת בסנפלינג כשהם עוד רחוקים מקצה המצוק, לעיתים כשהם עדיין בלי הציוד, בלי שהם באמת בחנו את המצב. הם חשים שאין ביכולתם להתמודד, לפעמים אפילו על סמך חוויות קודמות, או שהם חוששים להגיע למצב שבו קיימת אפשרות שיכשלו. אך, ככל שנמשיך להימנע מדבר מסויים, כך הפחד שלנו ותחושת חוסר היכולת להתמודד עימו יגדלו, עד שעלולים להתפתח לחרדה.

המצב יכול להיות שונה לגמרי עם אותה תוצאה, מה זה אומר?

כאשר המשתתפים אומרים "לא" אחרי שהגיעו לקצה המצוק, התחברו, ראו את שאר המשתתפים שכבר ירדו, בחנו את המסלול, ואז הגיעו למסקנה שלפחות נכון לעכשיו, הם לא ירדו בסנפלינג, אז הם הגיעו להחלטה מתוך התמודדות אמיתית. מתוך המצב הזה היכולת להגיע להחלטה כזו ולדעת להגיד "לא"- זה לא מתאים לי, זה לא נכון לי, זה קשה לי מידיי, למרות הציפיות מעצמי ומהסביבה, היא לא קלה בכלל ומאוד חשובה.

דבקות בדפוסי התנהגות ובהרגלים מוכרים עלולים להוביל להימנעות. הימנעות, כרוכה לרוב בהתעלמות מוחלטת מהסיכון (אך גם מהסיכוי), יכולות להיות לה השלכות שליליות קלות, כמו החמצת הזדמנויות, או השלכות קשות יותר כמו התפתחות של חרדה. על מנת שנוכל לשקול מגוון אפשרויות שונות, רצוי לשמור על פתיחות. קבלת החלטה בריאה, דורשת הערכה של הסיכונים וגם של היתרונות הפוטנציאליים של האפשרויות השונות והיא עשויה להוביל לתוצאות חיוביות. כמו, צמיחה אישית, תחושת חירות ורווחה נפשית לבחור ולשלוט בחוויות.