במהלך שנת 22, ערכתי סדנאות חוסן לסגלים הפיקודיים של כל יחידות מג"ב. הפרויקט היה מעשיר ומלמד גם עבורי. נחשפתי לאתגרים ,מצבי הלחץ והשחיקה, בחירום ובשגרה אשר מתמודדים איתם המפקדים.
לקראת פגישת הסיכום עם קצינות החינוך של החיל אספתי כמה נק' שכתבתי במהלך השנה.
סגל (צוותים)-
חלק ממקורות הכוח של המפקדים אלה הפקודים שלהם- המפקדים הרגישו שבשעת קושי הם מצליחים להתעלות על עצמם על מנת להיות "עמוד התווך" עבור השוטרים. בנוסף, כאשר הם עוזרים לשוטרים לצאת ממשברים, בעזרת שיח או מעשים, הם יוצאים מחוזקים יותר.
סגלים מעורבים של גברים ונשים נהנים משיח יותר פתוח ומכיל- כאשר הסגל לא מורכב רק מגברים השיח הכולל הופך להיות יותר בריא (שוקינג איי נואו, אבל זה חשוב להמשך).
הודעות ושיחות אחרי שעות העבודה, שהיו יכולות לחכות למחר, מוסיפות ללחץ- אנחנו רוצים את כל התשובות והפתרונות כאן ועכשיו, קשה לנו לדחות למחר. יוצר מציאות שמתחילה להיראות כמו כדור שלג מתגלגל שבו הכל חשוב דחוף ולחוץ.
מ"פ (מנהלים)-
הרוב המכריע מהמ"פ שפחדו לרדת בסנפלינג מתגברים ויורדים- נק' מעניינת למחשבה, האם זה חלק מהאופי של מפקד או מנהל, להתגבר על אתגרים ולא לוותר גם כאשר הקושי גדול? האם זה מתקשר לנק' 1, המ"פ הצליחו להתעלות עבור הסגלים שלהם? דוגמא אישית? ואולי המ"פ פחדו "לצאת חלשים" מול הסגלים שלהם?
מבינים את חשיבות הפתיחות, השיתוף והכלה של חולשות, אך עדיין קשה ליישם- תהליך זה, המתרחש כבר זמן מה במסגרות העבודה האזרחיות, נותן מקום לחולשות שלנו בפני אנשים אחרים. הבנה והכלה של חולשות אלו, על ידי הדרג הניהולי, כניראה לוקחת יותר זמן במסגרת מיליטנטית כזו, איך זה אצלכם במשרד?
זיהוי המשאב הדומיננטי של הקבוצה- פידבק שעזר להם להבין איפה הקבוצה עומדת, באיזה שפה היא מדברת, ויתרונות מול חסרונות. בהמשך יוכלו לנסות להוסיף משאב משלים לקבוצה.
התמודדות מול לחץ ואתגרים בשגרה ובחירום-
חשיבות השיח הפתוח והמשתף כגורם מסייע ומפחית לחץ- ההבנה שאני לא לבד בסיטואציה, אנשים סביבי מתמודדים עם בעיות ואתגרים דומים. בנוסף, מקל על ההבנה התמיכה והכלה של מי שעומד מולי. בחזרה לסעיף 2, צוותים מעורבים צפויים להתמודד טוב יותר עם מצבי לחץ.
תחושה שמצפים ממך לעבוד בלי סוף- עומס עומס עומס, בין שהוא ריאלי ובין שכך אנו תופסים את המצב, הוא אחד הגורמיים העיקריים ללחץ ושחיקה. מוביל לירידה באיכות החיים החיים ובתפקוד בעבודה. אם כך נראית השגרה, לאירועים חריגים ומשברים נגיע ללא מקורות כוח.
חשיבות של האיזון בין העבודה לבית- נושא שמדובר הרבה בשנים האחרונות אך היישום עדיין קשה מאוד, מתקשר מאוד לעניין הווטסאפים והשיחות אחרי שעות העבודה.
Comments