מודל החוסן גש"ר מאח"ד (באנגלית basic ph) , אשר פותח ע"י פרופ' מולי להד וד"ר עופרה איילון, התבסס על תצפיות, מחקר וניתוח דרכי ההתמודדות השונים, של האוכ' השונה בישוביי קו העימות בגליל העליון. התיאוריה והפרקטיקה, התגבשו למודל רב מימדי המשמש להבנה, להערכה ולפיתוח היכולת של אדם, קבוצה או מערכת להתמודד עם שינויים או גורמי לחץ בסביבתם ולהסתגל אליהם.
לפי פרופ' להד, לא ניתן להסביר כיצד פוגש האדם את העולם, ואת הישרדותו, ע"י מימד אחד. על כן, מודל זה מציג שישה מימדים הנשענים על גישות שונות בפסיכולוגיה. גוף (בהביוריזם), שכל (קוגנטיבית), רגש (פסיכואנליזה), מערכת אמונות (גישה הפסיכו פילוסופית), חברה (הגישה החברתית), דמיון (גישת השימוש בדמיון ויצירתיות).
מימדים אלו נקראים משאבים. לכל אחד ואחת מאיתנו יש מגוון שונה של משאבים וערוצי התמודדות. אמנם בכולנו טמון הפוטנציאל להתמודד בעזרת כל הששה אך לכל אחד ואחת דפוס התמודדות ייחודי אחד או אף יותר. את הדפוסים הייחודיים שלנו רכשנו במהלך חיינו בשילוב של תורשה סביבה ולמידה. דפוסים אלו הם הבסיס למודל, עלינו תחילה לזהות את הדפוסים האישיים שלנו ע"פ המאפיינים.
גוף- התרוצצות, תרגול גופני, פעלתנות, התעמקות בפרטים טכניים, תלונות סומאטיות וצרכים מוגברים, פעילות גופנית והרפייה.
שכל- תיאור עובדתי ופרטני, הדגשת זמנים, תכנון קונקרטי מיידי ולפי שלבים, מתן הוראות עצמיות, קריאת חומר מדעי, סדר עדיפויות, ניווט וניתוב מחשבות.
רגש- הבעת רגשות ברורים ומודגשים, התפרצות רגשות שחרור רגשי כגון בכי, צחוק, צעקה.
מערכת אמונות- מערכת ערכים חברתית אידאולוגית, אמונה דתית, אמונה/ביטחון עצמי, ייחוס למשהו שמעבר לאדם עצמו, חיפוש משמעות, הגשמה עצמית.
חברה- שייכות ארגונית (דרגה /תפקיד), משפחתית חברתית / אתנית של האדם . הדגשת תארים, מעמדות ותפקידים של אנשים שונים כולל של עצמו. במצבי משבר לעיתים מתערער התפקיד השגרתי.
דמיון- שימוש בדמיון ובתיאורים ציוריים, שימוש רב באנלוגיות ומטאפורות, הסחת דעת, פתרונות תוך שימוש באלתור ויצירתיות, הומור, תחזית ודימוי עתידי.
לאחר שזיהינו את דפוס ההתמודדות שלנו באמצעות שאלונים ודיונים, ואנו יודעים שאנו יכולים לפנות אל משאבים אלו בזמן משבר או במצב לחץ, נוכל, בעזרת עבודה אישית תהליכית, להתאמן על פיתוח של משאבים נוספים. כך, נרחיב את ארסנל המשאבים עליו אנו מסתמכים ונחזק את יכולת ההתמודדות שלנו מול מצבי לחץ.
לפי מודל זה, חוסן אינו תכונה או מאפיין קבועים, אלא תהליך דינמי שניתן לשפר באמצעות פיתוח גורמי הגנה ושימוש יעיל בהם. על ידי הבנת המרכיבים הללו, אנשים, קבוצות ומערכות יכולים לבנות חוסן ויכולת הסתגלות רבה יותר מול מתח, מצוקה ומשברים.
Comments